ישמח משה
במסכתא סנהדרין (דף כ':) שלש מצות נצטוו ישראל, להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות בית הבחירה, ואיני יודע איזהו מהן תחלה, כשהוא אומר (שמות יז טז) כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק, הוי אומר להעמיד מלך תחלה. והנה הרמב"ם (בהלכות מלכים פ"א הלכה א') פסק למנות מלך קודם למלחמת עמלק, מקרא (שמואל א' טו א-ג) יען משחך ה' למלך עתה לך והכית את עמלק, ושבק קרא דאיתא בגמרא כי יד על כס יה, ועיין בכסף משנה לחם משנה. והנ"ל על פי מה דאיתא בגמרא ברכות (דף ג' ע"א) ועונים יהי שמו הגדול מבורך, ועיין שם בתוספת (ד"ה ועונין) מכאן יש לסתור מה שפירש במחזור וויטרי, עיין שם. והנה כדי ליישב דברי המחזור וויטרי, נראה דהא למאי דנדרש האי קרא כי יד על כס יה, שלא יהיה שמו שלם וכו' עד שימחה וכו' (תנחומא תצא סי' י"א), תו ליכא למילף מיניה דלמנות מלך קודם, אלא ודאי דהסוגיות חלוקין, ואם כן סוגיות הגמרא בברכות אזלא לסוגית הגמרא דסנהדרין דיליף מיניה דלמנות מלך קודם, ולפי זה לא נשמע כלל הך דאין השם שלם, ואם כן הוי תפלה אחת. אבל מחזור וויטרי כתב למאי דקיימא לן כהך סוגיא נשבע שלא יהיה שמו שלם כנ"ל, ואם כן לפי זה להך סוגיא דנשבע שלא יהיה שמו שלם, לכך נסתר הך ילפותא דלמנות מלך קודם, לכך שבקיה הרמב"ם כנ"ל.
אגרא דכלה
וישמע הכנעני מלך ערד וכו' כי בא ישראל דרך האתרי"ם (במדבר כא א). יש להתבונן מה הוא הטעם ששמע כי בא ישראל באותו הדרך שהלכו המרגלים, ומה איכפת ליה דוקא בזה. וגם יש להתבונן אומרו כי בא ישראל לשון יחיד, ולא אמר כי באו בני ישראל. אבל ידוע הדבר מלך ער"ד הוא עמל"ק כמו שאמרו רז"ל (במ"ר פי"ט כ'), ונקרא מלך ער"ד הוא מנגד לקדושה עליונה, נגד בחינת לא"ה רח"ל בקדושה (בגימטריא ער"ד), הארכנו בזה במקום אחר (בסוד הדעת דסט"א הוא הממוצע בין המחשבה והדבור), על כן נצטוינו (דברים כה יז) זכו"ר בפה, (דברים כה יט) ל"א תשכ"ח במחשבה (ספרי כ"ה קס"ו), ועל כן כל המלחמות שהם נגד עמלק, אחד מבני לאה המצווה, ומבני רחל העושה, כעין ויאמר משה אל יהושע בחר לנו וכו' (שמות יז ט). וכענין שמואל המצווה לשאול (שמואל א' טו א). וכן במעשה דהמן, הנה מרדכי בגימטריא ער"ד, לא"ה רח"ל, קרי ליה יהודי, וקרי ליה ימיני (אסתר ב ה, עיין מגילה י"ב ע"א), שהיו בו ב' הבחינות. והנה אלו הב' בחינות לא"ה רח"ל, נקראים שכינתא עילאה שכינתא תתא"ה. והנה שכינ"ה במילוי בגימטריא את"ר, כמא דמתרגמינן בריך יקרא די"י מאתר בית שכינתיה, (היינו את"ר הוא בי"ת שכינתיה, כאשר עושין בתי"ם מהאותיות של תיבת שכינ"ה, והוא בגימטריא מש"ה אהר"ן). והנה אלו הב' בחינות נקראים דינא קשיא (לא"ה), דינא רפיא (רח"ל), סוד ב' ימים דראש השנה, (הנה קודם ראש השנה ימי התשובה אלול, כל החודש מסוגל לתשובה להמתיק הב' בתי דינין קש"ה ורפ"ה (בגימטריא תרצ"ו, מנין השעות של כל החודש ברצו"ת י"י דרכי איש וכו' (משלי טז ז)). והנה ישרא"ל ידוע סודו מסוד הנסורה של הב' ימים דראש השנה בסוד לאה ורחל, אשר ב' הימים הללו יום אחד בסוד הנשמות, והב' בסוד העולמות. והנה נשמ"ה עול"ם בגימטריא ישרא"ל, (רמזתי לך רק רמזים והמ"י). והנה ידוע מלחמות סיחון הוא הכנעני מלך ער"ד כמו שאמרו רז"ל, היה באלול (במ"ר פי"ט ל"ב). ובזה תתבונן מה שנאמר וישמע הכנעני מלך ער"ד וכו' כי בא ישרא"ל דרך האתרי"ם, היינו כי קרב מועד והגיע זמן שיבוא ישרא"ל דרך תרי"ן אתרי"ם, היינו את"ר בית שכינת"א עילאה ותתאה ויתמתקו הדינים, (וכבר רמזתי לך את"ר בגימטריא מש"ה אהר"ן), והנה שמע שמת אהרן, והיה סובר שניתנה רשות וכו'. והשם הטוב יכפר בעדינו: